<h1>הרוקח סימן ק"ז</h1>
<h2>דף קכח:</h2>
בפרק מפנין מילדין את האשה בשבת וקורין לה חכמה ממקום אחר היתה צריכה לנר אפי' סומא היולדת חבירת' מדלקת לה את הנר צריכה לשמן חבירתה מביאה לה ביד ובכלי ובשערה. אמר רב יהודה אמר שמואל חיה כל זמן שהקבר פתוח שהדם שותת וחברותיה נושאות אותה בזרועותיה אפי' אמרה אינה צריכה מחללין עליה את השבת אמרי נהרדעי שלשה אפי' אומרת אין אני צריכה מחללין עליה את השבת שבעה אמרה צריכה מחללין עליה שלשים אפי' אמרה צריכה אין מחללין אבל עושין על יד נכרי עושין מדורה לחיה או לחולה או למקיז אם נצטנן. אלו דברים עושין בשבת לחיה מיילדין את האשה וחותכין את הטבור לולד מרחיצין את הולד ומזחלין אותו ומלפפין אותו וקושרין הטבור וטומנין השליא. בפ"א דערכין (ז' ע"א) האשה שישבה על המשבר ומתה מביאין סכין אפי' דרך ר"ה ומקרעין כריסה ומוציאין את הולד.
